שאל אותי מטופל האם צריך להיות בשמחה רק על ידי גורמים חיצוניים או אפשר להיות בשמחה בצורה טבעית? הוא לדוגמא אמר לי שהוא מרגיש שמחה רק כשיש סיבה חיצונית. אבל בלי זה הוא לא מרגיש שמחה. הוא לא ידע אם זה דבר תקין.

ברפואה סינית, האנרגיה של הלב קשורה לרגש השמחה. כדי לדעת עם האנרגיה של הלב תקינה, השמחה של המטופל תהיה אינדיקציה. אומרת הרפואה הסינית שבן אדם בריא, עם אנרגיה של הלב בריאה, תהיה בן אדם עם שמחה תמידית. זה מתבטא בלקום בבוקר ולהרגיש שמחה אפילו שאין סיבה לשמחה הזאת. ללכת לעבודה עם שמחה בלב אפילו שיודעים שבעבודה מחכה לנו ים של עבודה משעמם. להרגיש שמחה פנימית אפילו שמחכים בחדר המתנה את התור לרופא. אבל גם לבטא את השמחה החוצה מתי שיש גורם חיצוני כמו לידה , הודעה משמחת, הצלחה במבחן, וכולי... זה שמחה בריאה, שמחה שמבטא שהאנרגיה של הלב תקינה. שימחת יתר לעומת זאת מבטא עודף אנרגיה של הלב והדבר הזה דורש טיפול. אפשר לראות את זה אצל אנשים שסובלים ממניאה דיפרסיה. יש להם תקופות של מאניה ותקופות שמרגישים בדיכאון. בתקופה של מניה, החולה יכול להיות בעודף שמחה. זה מצב שמראה על חוסר איזון ודורש טיפול.

לסיכום, השמחה היא אינדיקציה למצב האנרגטי של הלב. שמחת חיים היא ביטוי לאנרגיה טובה של הלב. למרות זאת לפעמים שמחה יכולה להיות סימן של חוסר איזון אנרגטי אם היא נמצאת בעודף. לשים לב על השמחת חיים שלנו זה לשים לב על האנרגיה של הלב שלנו, אז בוא נשמור עליה.